לאורך החיים, רבים מאיתנו עלולים להיפגע בתאונת עבודה.
השלב הראשון והחשוב ביותר הוא לדווח על התאונה לביטוח הלאומי ולהגיש תביעה להכרה באירוע כתאונת עבודה.

לאחר הגשת התביעה, הביטוח הלאומי בוחן שני היבטים:

1. האם אכן מדובר בתאונת עבודה.
2. אילו איברים או מערכות בגוף נפגעו כתוצאה ישירה מהתאונה.

במידה ונקבעת נכות בעקבות הפגיעה, תזומנו לוועדה רפואית שתקבע את אחוזי הנכות. על סמך קביעה זו, יוחלט אם אתם זכאים לקצבה חודשית או לתשלום חד-פעמי.

עד כאן – תהליך ברור.

אבל מה קורה כאשר חלה החמרה במצב הרפואי?

לא אחת, עם חלוף השנים, אדם מתבגר, מצבו הבריאותי מתדרדר והוא חש שמצבו החמיר בעקבות אותה פגיעה ישנה. במצב כזה, ניתן להגיש לביטוח הלאומי טופס "החמרת מצב", שמאפשר בחינה מחודשת של אחוזי הנכות.

אבל – וזה אבל חשוב: ניתן לטעון להחמרת מצב רק לגבי איברים שכבר הוכרו בתביעה המקורית. לא ניתן להוסיף פגיעות או איברים חדשים שלא צוינו בטופס הראשוני של תביעת תאונת העבודה.

דוגמה מהשטח:

פנה אליי לקוח שביקש להגיש טופס החמרת מצב בעקבות תאונת עבודה שעבר בעבר.
בבדיקה שערכתי בתיקו בביטוח הלאומי, ראיתי שהנכות שהוכרה היא נכות אורתופדית בלבד.
אלא שבמסמכים הרפואיים שהציג לי – לא הייתה כל אינדיקציה להחמרה אורתופדית.
לעומת זאת, הופיעו בעיות רפואיות אחרות: יתר לחץ דם, בעיות לב, בעיות עיניים – שאינן נובעות מהתאונה.

במצב כזה, הביטוח הלאומי לא יכיר בהחמרת מצב, כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין הבעיות החדשות.

לסיכום:

כשאתם ממלאים את טופס התביעה הראשוני – הקפידו לפרט בדיוק את כל הפגיעות שנגרמו לכם. כל פרט שלא ייכלל שם – לא תוכלו לטעון לגביו בעתיד.
השלכות של טעויות כאלה עלולות להוביל לאובדן זכויות ולפגיעה כלכלית.

💡 ההמלצה שלי: 

אל תמלאו את הטפסים לבד. פנו לייעוץ משפטי מקצועי, כדי להבטיח שמה שמגיע לכם – גם יתקבל!